נשירת שיער במנופאוזה

נשירת שיער במנופאוזה
תלויה באחת משלושה גורמים הקשורים באנדרוגנים-
1- עודף יצירה של אנדרוגנים ( ארנבלסטומה, טקה לוטאין ציסט, pco )
2- חסר אסטרוגנים כמו במנופאוזה או אחרי לידה. ואז אין יצירה מספקת של SHBG ועולה אחוז האנדרוגנים החופשיים הפעילים ביולוגית
3- נטיה גנטית תורשתית של רגישות יתר של שורשי שיער ( עקב ריבוי יחסי של קולטנים) לאנדרוגנים. ואז רמות האנדרוגנים בתחום הנורמה אבל התגובה להם מוגברת. וזה מסביר הנטיה המשפחתי הן לשיעור יתר בגוף והן להתקרחות ודלדול שיער משפחתי.
אנדרוגנים גם מעלים ריכוז פלישה של לימפוציטים לתוך שורש השיער ומונעים צמיחת שיער באזורים הטמפוראליים והפרייטלים בקרקפת אבל גם דלדול ניכר של שיעור עפעפיים ושיעור פוביס.
כמובן שזה רק הסבר לאספקט הורמונלי ולא לאספקטים של דלקות ומחלות עור למינהן
כאשר חוזרת פעילות אסטרוגנית, כמו למשל בממוצע 7 חודשים לאחר לידה, נשירת השיער על הרקע הנ׳ל פוסקת וחוזרת הצמיחה
טיפול- או לחסום קולטנים לאנדרוגנים, טיפול מקובל ע״י רופאי עור, או להחזיר פעילות אסטרוגנית כמו במנופאוזה.
באחד מהכנסים על גיל המעבר תיארה רופאה מניו זילנד הצלחה חלקית של שימוש בקרם אסטרוגני לעיסוי האזורים של התקרחות בנשים במנופאוזה. אבל לא מצאתי פירסום לכך.
ולכן באופן פרקטי-
תמיד לשלול פתולוגיה שחלתית הן ע״י TVS והן לגבי רמות בסרום של טסטוסטרון ו DHEA
ולתת טיפול הורמונלי