טיפול הורמונלי לתסמיני גיל המעבר

מקובל היום על דעת הארגונים הבינלאומיים למנופאוזה , ולאנדוקרינולוגיה, שטיפול הורמונלי הוא היעיל ביותר לטיפול בסימפטומים המנופאוזליים. להורמונים גם השפעה טובה על העצם, במניעת אוסטיאופורוזיס, ובמניעת מחלות לב וכלי דם, כאשר הם ניתנים קרוב להפסקת המחזור.

לרוב הנשים, הצעירות מגיל 60 ושהן פחות מ-10 שנים מתום הווסת, התועלת שבטיפול ההורמונלי עולה על הסיכונים. זאת כמובן באין הוראות נגד לטיפול הורמונלי.


התועלת והסיכון שבטיפול הורמונלי שונים משמעותית בין התחלה מוקדמת של הטיפול לבין התחלה מאוחרת.


יש להתאים את הטיפול לכל אישה באופן אינדיבידואלי,  במהלך המעבר שלה בשלבי המנופאוזה.

הטיפול ההורמונלי הוא הטוב ביותר לטיפול בתסמיני גיל המעבר בהשוואה לכל הטיפולי האחרים.

קיימת אפשרות לטיפול פומי או עורי  (בג'ל או במדבקות לעור).

הטיפול באסטרוגן הוא המשפיע ביותר על תסמיני גיל המעבר. היות וחשיפה לאסטרוגן בלבד עלולה להעלות סיכון לסרטן רירית הרחם, אנו מוסיפים לטיפול גם פרוגסטרון כדי להימנע מהסיכון לסרטן רירית הרחם. ניתן להתאים את סוג הפרוגסטרון , משך הטיפול וצורת הטיפול הפרוגסטטיבי באופן שיקטין את ההשפעה של תופעות הלוואי של הפרוגסטרון למינימום (כגון: דמם נרתיקי ורגישות בשדיים). נשים לאחר כריתת רחם אינן זקוקות לפרוגסטרון, ולהן מומלץ טיפול באסטרוגן בלבד.

 

ישנם מגוון רחב של תכשירים בשוק לטיפול בתסמיני גיל המעבר הכוללים שילובים שונים של הורמונים. התאמת הטיפול למטופלת מתבסס על גיל המטופלת, גורמי הסיכון, ציפיות והסבילות לכל תרופה.

ככלל, לא מומלץ להתחיל טיפול הורמונלי מעבר לגיל 60 או לאחר חלוף 10 שנים מגיל המנופאוזה. חלון ההזדמנויות המצוין כאן , החזיר בשנים האחרונות  את הטיפול ההורמונלי למיליוני נשים בעולם שהפסיקו, ובחלקן לא החלו אותו כלל, בשל החשש מהסיכון שבנטילת הטיפול.


התוויות נגד לטפול הורמונלי חלופי

ישנן מספר התוויות נגד לטיפול הורמונלי חלופי.

דמם לא מוסבר.

מחלת כבד פעילה.

סרטן שד . בתיאום עם אונקולוג מטפל ניתן לשקול טיפול אסטרוגני מקומי לנרתיק .

אירוע לבבי , אירוע מוחי .מחלה עורקית פעילה בשנה האחרונה. (ניתן לשקול מתן טיפול שנה לאחר האירוע ).

מחלה טרומבוטית פעילה.

רגישות יתר ידועה.

קרישיות יתר בדם.


הפסקת טיפול:

רוב הנשים שנוטלות טיפול הורמונלי עשויות להחליט בשלב כלשהוא להפסיק טיפול. אופן ההפסקה יכול להיות הדרגתי או בבת אחת.

לאחרונה חל שינוי בהמלצה לשקול הפסקת טיפול לאחר 5 שנות טיפול או אחרי גיל 60.  כיום אין להמליץ על הפסקת טיפול באופן גורף ויש להסביר למטופלת ולבחור יחד אם, מתי ואיך להפסיק טיפול הורמונלי.