סרטן רירית הרחם
אסטרוגן מגביר את חלוקתם וצמיחתם של התאים ברירית הרחם (אנדומטריום). חשיפה לרמות אסטרוגן בלבד ללא חשיפה לפרוגסטרון על פני זמן (כמו במקרים של נשים עם שחלות פוליציסטיות, השמנת יתר סכרת ועד), נמצאה כגורם חשוב להתפתחות שינויים טרום ממאירים וממאירים ברירית הרחם. עבודות הראו שמתן טיפול הורמונלי חלופי המכיל אסטרוגן בלבד ללא פרוגסטרון למשך זמן ממושך (מעל שנה?) עלול להעלות את הסיכון להופעת שינויים היפר פלסטיים ברירית הרחם בשכיחות של עד 20%, עם המשך החשיפה לאסטרוגן בלבד יופיעו בהמשך שינויים אטיפיים (טרום ממאירים) ברירית הרחם ובהמשך יגבר הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם העלול להגיע עד 20% בחשיפה של מעל שנה.
מחקרים רבים בוצעו במטרה להעריך את הסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם בנשים הנוטלות אסטרוגן בלבד, ונמצא שהסיכון הינו פי 20 מול הסיכון של אישה בריאה שאינה נוטלת אסטרוגן. הסיכון לפתח סרטן רירית הרחם עולה עם משך השימוש באסטרוגן בלבד. הסיכון לפתח סרטן רירית הרחם אינו תלוי מינון האסטרוגן שבתרופה אלא בגורמי סיכון כגון השמנת יתר ובמשך החשיפה.
בשנים 2012 ,2005, התפרסמו עבודה תצפיתית וסקירה נרחבת בנושא של מתן טיפול אסטרוגני חלופי והסיכון של הופעת היפרפלזיה (שיגשוג ביתר) ברירית הרחם. נמצא שמתן טיפול אסטרוגני (ללא פרוגסטרון) בלבד, לנשים עם רחם, מעלה את הסיכון להיפרפלזיה וסרטן רירית הרחם בכל המינונים שניתנו ומשך החשיפה לטיפול בין 1-3 שנים, גם במינונים נמוכים של אסטרוגן. מנגד- מתן טיפול הורמונלי חלופי משולב המכיל אסטרוגן ופרוגסטין לא העלה את הסיכון בהשוואה למתן פלאסבו.
(The Cocharane Collaboration) 2012. .The Million Women Study 2005
מכאן הובן שבכדי להקטין את הסיכון לסרטן רירית הרחם יש להוסיף פרוגסטרון לטיפול ההורמונלי החלופי, אשר מעכב את צמיחת רירית הרחם וגדילתה ומוריד את הסיכון להתפתחות שינויים טרום ממאירים וממאירים ברירית הרחם. כאשר הטיפול הפרוגסטטיבי ניתן יום יומי במקביל לטיפול האסטרוגני (טיפול הורמונלי משולב ממושך) לא נצפתה עליה בסיכון להתפתחות סרטן רירית הרחם בהשוואה לפלסבו. הסיכון היחסי בשקלול כל העבודות שבוצעו בנושא היה 1.05.
סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס נחשב לסרטן השלישי בשכיחותו בקרב נשים. רוב המחקרים דיווחו על השפעה מגנה/מטיבה של מתן טיפול הורמונלי חלופי בנשים בגיל מעבר ועל ירידה משמעותית בסיכון להופעת גידולים שפירים של המעי הגס כגון אדנומות או פוליפים. כמו כן נצפתה ירידה בסיכון לחלות ובתמותה מסרטן המעי הגס באותן נשים המשתמשות בטיפול הורמונלי חלופי.
פורסמו עבודות רבות בנושא מתן אסטרוגן ומניעת סרטן המעי הגס- מנגנונים אפשריים המסבירים מניעת סרטן. רוב המחקרים מראים שההשפעה של מתן אסטרוגן על הירידה בסיכון לסרטן המעי הגס היא בטיפול עכשווי, והיא גדלה עם העלייה במספר שנות השימוש. מחקר "האחיות" שעקב אחר מעל 100,000 אחיות למשך תקופה של מעל 10 שנים הראה לראשונה ירידה של 35% בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ובהופעת גידולים שפירים של המעי, כמו כן נצפתה עליה בהישרדות וירידה משמעותית בסיכון לתמותה מהמחלה בנשים שחלו בסרטן המעי הגס ומשתמשות בטיפול הורמונלי חלופי. בעבודה מקיפה שפורסמה לפני כ-10 שנים בעיתון לנצט ניסו להסביר את המנגנון הפעולה של אסטרוגן במניעת סרטן המעי הגס. מסתבר שקיימים קולטנים לאסטרוגן במעי המעי הגס וקישורם לאסטרוגן מונע ומדכא את שגשוש תאי הסרטן במעי כמו כן אסטרוגן מגביר תמותה (אפופטוזיס) בתאי סרטן המעי הגס.
דר' רווית נחום